#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1. כמה זמן זה בין השמשות (דעות דלעיל, רבי יוסי ורבי תנחומא [שהביא משל], רבי נחמיה)?<br>2. לדעת רבי יוסי, מתי זה ה""כהרף עין"" שאז הוא בין השמשות (רבי יוסי ורבי אחא, רבי חזקיה)?<br>3. מה הדין זב שראה אחת ביום ואחת בין השמשות או אחת בין השמשות ואחת למחר? כאיזה דעה משנה זה?"	"1. לעיל למדנו ב' דעות, א. משיצא ב' כוכבים עד שיצא כוכב ג'. ב. מקצת אחרי שיצא כוכב א' עד שיצא כוכב ב'. כאן נשנה עוד דעות שלכאורה חולקים על הנ""ל שנאמרו בדעת רבנן. <br>רבי יוסי - בין השמשות כהרף עין ולא יכלו לעמוד עליו חכמים. רבי תנחומא - כהרף עין, כמו טיפה של דם שנתונה על גבי חודה של סייף, נחלקה הטיפה לכאן ולכאן זה שיעור בין השמשות בין השמשות. וזה כדעת רבי יוסי. רבי נחמיה - משתשקע החמה כדי שיהלך אדם חצי מיל. <br>2. רבי יוסי ורבי אחא - בסוף החצי מיל של רבי נחמיה. רבי חזקיה - כל הרף עין והרף עין שבחצי מיל דרבי נחמיה ספק הוא. <br>3. אם יודע שמקצת הראייה מהיום ומקצתה למחר ודאי לטומאה ולקרבן. ואם ספק שמקצת הראיה מהיום ומקצתה למחר ודאי לטומאה וספק לקרבן. <br>הדעה שראיה אחת יכולה להתחלק לשנים יכול להיות רק אם בין השמשות לא יותר מהרף עין. לכן זה חייב להיות כדעת רבי יוסי. ואפילו למ""ד שרבי יוסי מסתפק בכל החצי מיל של רבי נחמיה, השאלה הוא לעתיד לבוא."	תלמוד ירושלמי/זרעים/ברכות/מאימתי/דף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1. מתי מתחיל היום?<br>2. מ""ש לילה שמתחיל אפילו כשהחמה עדיין באמצע עובי הרקיעה משיצא הכוכבים, מ""ש יום (רבי אבא, רבי בא, רבי ישמעאל)?<br>3. מה ההוכחה מהמציאות שיש חילוק בין התחלת היום להתחלת הלילה (דעות הנ""ל הוא מפסוקים)?<br>4. מה הסברא בזה ממה שרואים במנהג העולם?"	"1. משעלה הניצוץ הראשון של האור. <br>2. לכאורה יום צריך להיות רק אחר שיעלה כל השמש, והמקור שמהתחילת יציאת השמש הוי יום - רבי אבא - כתוב ""השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה"", וכתוב ""ובא השמש וטהר"" מקיש יציאתו לביאתו מה ביאתו משיתכסה מן הבריות אף יציאתו לכשיתודע לבריות.  רבי בא - ""הבוקר אור"", התורה קראה לאור בוקר. תני רבי ישמעאל - ""בבקר"" ""בבקר"", כדי ליתן תחום [- להקדים] לבוקרו של בוקר. <br>3. רבי יוסי בי רבי בון - אם  בין בערבית בין בשחרית הזמן השמש בעובי הרקיע יהיה לילה, לא יהיה זמן היום והלילה שווים [- שלהקיף חצי עולם כולל רק עובי רקיע אחד, או של תחילת היום או של תחילת הלילה], והרי שנינו שבאחד בתקופת ניסן ובאחד בתקופת תשרי היום והלילה שוין. <br>4. רבי הונא - מלך שמתחיל לצאת אפילו שעדיין בארמון אומרים שיצא, אבל כשחוזר כל זמן שלא נכנס לא אומרים שחזר."	תלמוד ירושלמי/זרעים/ברכות/מאימתי/דף ד		
